הווצרות המפלים ורקע כללי

 

 בס"ד 

מפלי האיגואסו

  

יצירת המופת הטבעית הזאת, הוכרזה כנכס של האנושות ע"י האומות המאוחדות בשנת 1984 (הפארק הברזילאי ב-1986), בזכות שתי תופעות טבע ייחודיות (ראה בהמשך) וכאחת משבעת פלאי תבל
ב – 11-11.2011  בעקבות הצבעה באינטרנט וטלפונית שנערכה ע"י קרן שווצרית.

הווצרות המפלים

תהליך הווצרותן התחיל לפני כ- 100 מיליון שנה עם תזוזת היבשות, בו נסדק כל האיזור של צפון ארגנטינה, פארגואי ודרום ברזיל. בהמשך, תזוזות טקטוניות שיצרו את רכס הרי האנדים, גרמו לחדירת מאגמה שכיסתה את כל פני השטח באיזור 

ההתקררות המהירה, השאירה שכבות של
 משקעים בעלי דרגות קושי והתפוררות שונות, נוצרו גושים מרוכזים של מינראלים מגוונים (כיום מוצאים אותם במכרות אבני החן באיזור) וגם משטחי בזלת שנראים על פני השטח בכל מחוז מיסיונס ובסביבה הקרובה

לפני כ – 200.000 שנה, נוצר שבר בפלטת ברזיליה נפתח סדק עצום, ועשרות סדקים סמוכים, דרכו החל 

לזרום נהר הפארנה ואגן ההיקוות שלו

 נהר האיגואסו, שנוצר באותה תקופה, מתחיל את זרימתו בשטח ברזיל במרחק של 200 ק"מ בלבד מהחוף האטלנתי (בקירבת קוריטיבה) אך שקע בחוף המערבי של של נהר הפארנה, גרם שהאיגואסו יזרום מעל ל- 1300 ק"מ עד לשפכו בנהר הגדול במקום בים (לא כל הנהרות זורמות לים...) תוך הווצרות מפל גדול, במקום שהיום נמצא מפגש הגבולות בעיר

כמויות המים העצומות, שתיפת שכבות המשקעים

 החלשים, התמוטתות בולדרים והשחיקה המהירה 

של הבזלת, גרמו לנסיגה של המפל הגדול עד

 למיקומו הנוכחי, במרחק של כ- 27 ק"מ שמוכר

     " כ- "גרגנטה דל דיאבלו" (לוע הסטן) או כ- "מפל אוניון"

מפל איחוד - כי הוא נקודת חיבור ואחווה  

 בין ארגנטינה לברזיל וגובהו כ – 80 מטר






מפגש שלושת הגבולות כיום                        
     






פעילות המים אף גרמה להתרחבות והעמקת הסדקים, אשר יצרו את הנוף בצורת שתי פרסות גדולות של ימינו   
  שאורכן הכולל הוא כ – 2700 מטר, ולהווצרות של מעל ל– 270 מפלים שנראים בימי זרימה רגילים (1500 מטר קוב' לשנייה!), ובתקופות גשומות במיוחד רוב המפלים מתחברים לפרגוד ענק ורצוף והזרימה יכולה להגיע לכ – 7.500 מטר קוב לשנייה

הפארק הלאומי הארגנטינאי

מפלי האיגואסו הוכרזו כפארק לאומי כבר בשנת 1934 והוא כולל שטח של 67.720 אקטר (677.000 דונם!) שהם 80 אחוז מכלל השמורה.

כמות המשקעים הרבה (כ-2000 מ"מ גשם לאורך כל 
השנה) והלחות הרבה (90%) מצד אחד וחוסר הקרקע (החומר הביולוגי לא מספיק להפוך לאדמה וכל הצמחיה גודלת על סלעים בלבד!) מצד שני, יצרו סביבה טבעית נדירה  לאלפי מינים של בעלי חיים וצמחים ובשמורה נמצא המגוון החי הגדול ביותר במדינה

הצמחיה ממויינת לפי גובהה:

מיני עצים רבים שנישאים עד ל-50 מטר ובו שוכנים עופות דורסים רבים.

מיני שיחים ועצים נמוכים (סה"כ כ- 200 מיני עצים), בהם מקננים קרוב ל- 650 מיני ציפורים.

 הרובד הנמוך המורכב מצמחים ושרכים רבים (כ- 2.000 מיני צמחים) והוא עיקר ביתם של בעלי חוליות           (כ – 1000 מינים מיתוכם כ- 250 מיני יונקים), זוחלים (כ- 150 מינים, כולל האנפיבים) וחרקים רבים.

לכל אלה מצטרפים הצמחים המטפסים והטפילים כמו עשרות מיני סחלבים, אזובים ועוד, וכן צמחי מים, בינהם חיים כ- 200 מיני דגים.

בעלי החיים בפארק מהווים כ- 50% מכלל המינים בכל ארגנטינה! חלק מהם נמצאים בסכנת הכחדה והם מוגנים באמצעות חוקים רבים.